המאמר שלפניכם, סוקר את החסמים המרכזיים העומדים בפני אוכלוסיית אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון בהשתלבות בעבודה, ומציין את הגורמים והתכניות המסייעים לפיתוח הזדמנויות לשילוב תעסוקתי מיטבי לאוכלוסייה זו.

המאמר נכתב על ידי דפנה חיימוביץ'-ורסנו, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה, הפסיכולוגית האחראית
על ההתמחות והאבחון במרכז מגדל אור, ושירי הוכמן, MSW, MBA, מנהלת מקצועית של מרכז מגדל אור

המאמר פורסם בעמוד 153, בכתב העת "מוגבלות וחברה", מטעם בית איזי שפירא, גיליון 2.

לקריאת המאמר לחץ כאן .

פברואר 2023

הפוסט חסמים והזדמנויות בהשתלבות אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון בעבודה הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

האבחון הפסיכולוגי תעסוקתי

_רקע

בישראל קיימים כ-24,000 אנשים המחזיקים תעודת עיוור, המהווים כ-10% מכלל האנשים עם מגבלה המוכרים על ידי אגף השיקום במשרד הרווחה. 27% מהם בגילאי העבודה. בנוסף, עוד כ- 10,000 אנשים עם לקויות ראייה המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגילאי עבודה. רבים מהם עוברים בשלב כזה או אחר של חייהם תהליך שיקום תפקודי ותעסוקתי באחד ממרכזי השיקום המתמחים בכך בארץ. השיקום התעסוקתי עוסק בשילוב בשוק העבודה, בהתאם ליכולות ולצרכים. על פי המודל הנהוג בישראל, תכנית השיקום, הכוללת לרוב גם מימון לימודים, נקבעת לרוב על סמך אבחון לימודי-תעסוקתי אשר נערך לאדם, לרוב   באופן חד פעמי ויחסית קצר-טווח.

אבחון תעסוקתי שיקומי (או הערכה תעסוקתית שיקומית), הוא מרכיב יסודי בייעוץ קריירה ובניית תכנית שיקום תואמת את צרכי ושאיפות האדם .  אבחון תעסוקתי שיקומי (Bolton, Parker & Brookings, 2008), מוגדר כ”תהליך מקיף ואינטרדיסציפלינרי של הערכת יכולותיו ומגבלותיו הפיזיות, המנטאליות והרגשיות של האדם, בכדי לזהות תוצאות אופטימליות לתהליך שיקום של האדם עם המוגבלות” (2000 ,Power).

תהליכי אבחון לימודי תעסוקתי כוללים, בדומה לאבחון תעסוקתי לאנשים ללא מגבלה, הערכה של כישורים, יכולות ומיומנויות; נטיות, מטרות וצרכים תעסוקתיים; והערכה אישיותית ובין אישית. האבחון לאנשים עם לקות ראייה דורש התאמות ייחודיות אשר יוצגו במאמר זה.

אבחון תעסוקתי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון

ראייה ירודה או עיוורון מוחלט מצמצמים מאוד את ספקטרום כלי האבחון. למגבלת הראייה עצמה יש השלכות על התמונה האבחונית שיש לקחת בחשבון. כמו כן, פעמים רבות ישנה התנסות מוקדמת "שלילית" עם כל מה שנתפס כ"מבחן" בבית הספר היסודי ובתיכון, והחסכים שהצטברו במהלך שנות בית הספר משפיעים על תוצאות המבחנים ומקשים על ביטוי הפוטנציאל האמיתי באופן מיטבי.

קיים קושי לבחון אנשים עם לקות ראייה או עם עיוורון במבחני כישורים סטנדרטיים בפורמט של נייר ועיפרון או בפורמט ממוחשב בשל בעיות מהותיות של היעדר נגישות. מאידך שימוש במבחנים הספורים שפותחו במיוחד עבור אנשים עם לקויות ראייה או עם עיוורון מציב סייגים לא מבוטלים. בשנים האחרונות קיימת העדפה הולכת וגוברת של אנשי מקצוע מתחום השיקום להשתמש באבחון אקולוגי לצורך הערכת מיומנויות ותפקוד. אולם, עריכת אבחון אקולוגי משולב בקהילה לאנשים עם לקויות ראייה או עם עיוורון מציבה אתגרים טכניים רבים אשר מסייגים את מידת היישום שלו. קיימים גורמים נוספים אשר מטים את תוצאות המבחנים המועברים ומקשים על ביטוי הפוטנציאל של המאובחן באופן מיטבי: בנוסף להתנסות ה"שלילית" עם מבחנים והחסכים הלימודיים והחברתיים, כך גם ביצוע האבחון במצב של מצוקה רגשית בעקבות המגבלה ובשלות נמוכה המקשה על הבנת הסיטואציה (כהן-חבושה, 1999). קושי משמעותי נוסף קיים בהערכה אישיותית לאוכלוסיות עם לקות ראייה או עם עיוורון. כך, למשל, השימוש במבחני אישיות השלכתיים קלאסיים, שרובם מתבססים על ראייה (ניתוח תמונות, בנדר, ציורים ועוד), בעייתיים בשל סוגיות של נגישות. בשל הצמצום והמגבלות של האבחון האישיותי, נוצר קושי לעמוד על מלוא המורכבות האישיותית של הפונה ועל הבדלים בין-אישיים בין הפונים. תוצאות האבחון של אדם עם לקות ראייה או עם עיוורון עלולות להתקבל באופן מוטה, דל, שטוח וילדותי, וכך, המאבחן יכול להתקשות להבין באופן מעמיק את אופיו, צרכיו, יכולותיו כוחותיו וקשייו. להערכה כזו עלולות להיות אחר כך השלכות משמעותיות על הגדרת התערבויות בתהליך השיקום, על ניהול תהליך השיקום באופן יעיל ובהמשך גם על גיבוש יעדים תעסוקתיים מתאימים. בנוסף לאמור לעיל, הערכת נטיותיו, שאיפותיו וצרכיו התעסוקתיים של הפונה עם לקות הראייה או עם העיוורון בכלים המשמשים להערכת אוכלוסייה רגילה, הוכחה כבעייתית (Jones, 1995), וככלל, אנשים עם מגבלות בכלל ומגבלות חושיות בפרט, הוכחו מחקרית כבעלי בשלות תעסוקתית נמוכה ואוריינטציה תעסוקתית מוגבלת, מה שמקשה על הערכה יעילה של הנטיות והצרכים התעסוקתיים בתחילת הדרך. להרחבה בנושא, מומלץ לקרוא את המאמר בנושא תעסוקת אנשים עם עיוורון או עם לקות ראייה – סקירת ספרות מאת דפנה חיימוביץ ורסנו.

האבחון הלימודי- תעסוקתי המונגש במגדל אור

מטרת האבחון הלימודי-תעסוקתי במרכז מגדל אור היא לבסס תמונה מקיפה ככל האפשר של מקבלי השירות, במטרה לסייע להם בגיבוש תכנית שיקום לימודית-תעסוקתית המתאימה עבורם. האבחון כולל מספר חלקים:

אבחון פסיכולוגי- תעסוקתי

מטרת העל של האבחון התעסוקתי היא להכיר את מקבל השירות ולהעריכו בשלושה תחומים עיקריים:

1. יכולות, כישורים, ידע, מיומנויות וסגנון תפקודי.

2. נטיות מקצועיות, תחומי עניין, שאיפות וצרכים תעסוקתיים, אוריינטציה תעסוקתית, בשלות וגיבוש.

3. אישיות- תפיסת מסוגלות ודימוי עצמי, כוחות וחולשות, מוטיבציות וכשרים בינאישיים, יחס למגבלה.

בכדי לגבש תכנית לשיקום לימודי-תעסוקתי עבור אדם עם לקות ראייה או עם עיוורון, יש לקבל תמונה מקיפה של האדם באותם פרמטרים שצוינו לעיל. לצד זאת, לאור המאפיינים הייחודים של לקות הראייה, לא ניתן לקבל תמונה מלאה ולסייע באופן אפקטיבי בגיבוש תכנית לימודית-תעסוקתית הולמת, בהיעדר התייחסות מקיפה למאפיינים התפקודיים של האדם. לאור האמור לעיל, כולל האבחון התעסוקתי במגדל אור גם חלק של מבדקים תפקודיים הכולל מספר שלבים כמפורט בהמשך.

• מבדקים תפקודיים והערכה תפקודית-

1. "אינטייק" של עובדת סוציאלית– שמטרתו לבסס היכרות ראשונית עם מקבל השירות, לחבר למענים רלוונטיים נוספים ולסייע במיצוי זכויות. 

2. מבדק ראייה – שמטרתו להעריך את חדות הראייה של הפונה לרחוק ולקרוב, ולסייע בהתאמת עזרים אופטיים לשימוש יומיומי. המבדק נערך על ידי אופטומטריסטית מומחית לראייה ירודה אשר שייכת למכון לשיקום ראייה ירודה

• להרחבה על סוגי לקויות ראייה
• להרחבה על אביזרים אופטיים ומגדלות אשר מומלצים כחלק ממבדק הראייה 

3. מבדק תפקודי חיים וניידות– הנערך על ידי מורה שיקומית. מבדק זה מעריך את מאפייני הלקות הייחודיים (למשל- מידת סנוור, ראיית לילה, ראיית צבע ועוד), תפקודי ניידות (ניידות עצמאית במקומות מוכרים ולא מוכרים, שימוש בתחבורה ציבורית ועוד), כישורי חיים יומיומיים (בישול, כביסה, ניקיון וכדומה), שימוש באמצעי תקשורת (טלפון, כספומט וכו'). מבדק זה מספק תמונה תפקודית, פוטנציאל תפקודי והמלצות להדרכה שיקומית לפי הצורך.

4. מבדק התאמת עמדת עבודה ממוחשבת – לשם הערכת היכולת האוריינית, התאמת עזרים ממוחשבים וגיבוש המלצות לעזרים טכנולוגיים הנחוצים למקבל השירות לצורך שימוש מיטבי במחשב לצרכי לימודים/עבודה, והמלצות להכשרה במידת הצורך.

• להרחבה על עזרים והנגשות –
• לשימוש בתוכנות הגדלה לחץ כאן.
• עבודה עם תוכנות “קורא מסך"- לחץ כאן.

• תוכנות סריקה  לחץ כאן.
• משקפי אורקם OrCam MyEye   לחץ כאן
• טמ”ס (טלוויזיה במעגל סגור)- – לחץ כאן

5. מבדק עברית– נערך למקבלי שירות שאינם דוברי עברית כשפת אם, על ידי מורה להשלמת השכלה, ומטרתו להעריך את השליטה בעברית בקריאה, כתיבה וביטוי בעל פה ולתת המלצות להכשרה רלוונטית במידת הצורך. תהליך האבחון המלא במגדל אור מהווה אינטגרציה של ממצאי המבדקים התפקודיים עם ממצאי האבחון הפסיכולוגי-תעסוקתי. כך, מתקבלת תמונה מלאה ואפקטיבית יותר שמסייעת בגיבוש תכנית השיקום המיטבית.

ג. ישיבת סיכום אבחון

 מתקיימת בסיום תהליך האבחון ומטרתה להעביר למקבל השירות משוב על ממצאי האבחון, ליידע את מקבל השירות והגורם המפנה בהמלצותיו ולנהל דיון משותף על גיבוש תכנית שיקום לימודית-תעסוקתית ייחודית למקבל השירות. בישיבה זו משתתפים: הפסיכולוגית התעסוקתית, מנהלת מקצועית ממגדל אור, מקבלי השירות, עובדת השיקום מן הביטוח הלאומי/עו"ס רווחה, וגורמים רלוונטיים נוספים בקהילה המלווים את הטיפול במקבלי השירות (כמו מטפלת, מתאמת שיקום וכדומה).

בנוסף, היות ותהליך הייעוץ והאבחון במגדל אור ממומן לרוב על ידי המוסד לביטוח לאומי/שירותי הרווחה, הממצאים מועברים בסיום התהליך לגורם זה בפגישה מסודרת ובדוח מסכם.

פירוט שלבי האבחון הלימודי-תעסוקתי המונגש במגדל אור

שלב ראשון- איסוף האינפורמציה

1. טופס הפניה מובנה

2. אינטייק מובנה הכולל הכנה לתהליך האבחון +בדיקת המוכנות

3. קבלת אינפורמציה כתובה: מסמכים– תעודות מלימודים, מסמכים רפואיים, אבחונים קודמים
שלב שני- מבדקים תפקודיים

1. אינטייק עם עו"ס

2. מבדק ראיה– אופטומטריסטית מומחית בראיה ירודה

3. מבדק מחשבים– התאמת טכנולוגיה מסייעת ובדיקת ידע בהפעלת מחשב

4. מבדק ניידות ותפקודי חיים– בדיקת יכולת הניידות ותפקוד העצמאיים

5. מבדק ידע בעברית– למקבלי שירות שאינם דוברי עברית שפת אם

שלב שלישי- אבחון לימודי- תעסוקתי מותאם
בהתאם לידע שנצבר במבדקים האחרים (אבחון ממוחשב ו/או בעל פה)

שלב רביעי- כתיבת טיוטת דו"ח מסכם הנשלח לכלל הגורמים לפני ישיבת הסיכום

שלב חמישי- ישיבת סיכום אבחון
בהשתתפות: הפסיכולוגית התעסוקתית, ר"צ תעסוקה עו"ס, פסיכולוגית מדריכה, מנהלת מקצועית, נציגת הגורם המפנה (עו"ש בטל"א/עו"ס רווחה), מקבל השירות. שלב זה מהווה חלק מתהליך האבחון וחשוב להגיע אליו עם נושאים לדיון ולא עם המלצות סופיות, על מנת לגבש את ההמלצות ביחד.

שלב שישי- גיבוש דוח סופי בהתאם להמלצות הסופיות, כולל פרוטוקול הישיבה

בתמונה- 6 שלבי תהליך אבחון לימודי תעסוקתי

1. שיחת ייעוץ ראשונית
2. הערכת כישורים, יכולות, סגנון עבודה
3. הערכת נטיות תעסוקתיות, אוריינטציה ובשלות תעסוקתית
4. הערכה אישיותית
5. שיחת סיכום אבחון
6. דו"ח מסכם

לאחרונה נערך סקר שביעות רצון מקבלי שירות מהאבחון התעסוקתי המונגש עבור אנשים עם  לקויות ראייה ועיוורון.

 מטרת הסקר הייתה להבין את מידת שביעות הרצון של מקבלי השירות משלבי האבחון השונים ואנשי הצוות המעורבים בו, לצורך למידה ושיפור השירות, ולברר מהם מוקדי התרומה העיקריים של האבחון לתפיסת מקבלי השירות, בכדי לחדד דגשים בתהליכי האבחון ובישיבות הסיכום.

הסקר הועבר למדגם מייצג של 32 מקבלי ומקבלות שירות, שעברו אבחון תעסוקתי בין השנים 2017-2022. הם התבקשו למלא סקר טלפוני אנונימי, בסיוע מתאמת השירות.

תוצאות הסקר

תרומת האבחון – 37-40% ממקבלי השירות ציינו את התרומה של האבחון בהרחבת הכיוונים התעסוקתיים והלימודים האפשריים וכן סייע בקבלת החלטה לימודית-תעסוקתית מתאימה.

התרומה המשמעותית של האבחון– בין 62.5% ל- 65.6% מהם התייחסו למידע שקיבלו אודות הישגיהם במבחני הכישורים ולכך שקיבלו תמונה מלאה על עצמם מגורם מקצועי אובייקטיבי. הממצאים מחזקים את הצורך בהמשך פיתוח כלי אבחון נגישים ומותאמים לאוכלוסיית אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון ומדגישים את הצורך במומחיות ספציפית של אנשי המקצוע העורכים את האבחון בהערכת אוכלוסייה ייחודית זו.

החסרונות העיקריים שמקבלי השירות הצביעו עליהם ביחס לאבחון, נגעו למידע לא מספק מבחינתם אודות הציונים במבחני הכישורים השונים, ולחוסר מבחינתם במידע אודות עיסוקים מתאימים בשוק העבודה לנוכח המגבלה ובסיוע במציאת עבודה בהמשך.

עוד עלה כי יש חשיבות רבה מבחינת מקבלי השירות לנושא של מתן מידע אודות עיסוקים נגישים. במגדל אור עובדים בימים אלו על הקמת מאגר יועצים בו אנשים עם לקות ראייה ועיוורון, העובדים בתחומים שונים ויכולים לתת מידע אודות התנסויותיהם בעולם העבודה.

אוגוסט 2022

הפוסט אבחון תעסוקתי לאנשים עם לקויות ראייה או עם עיוורון – מידע לאנשי מקצוע ואנשים עם לקות ראייה/עיוורון הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

תהליכי אבחון לימודי תעסוקתי כוללים, בדומה לאבחון תעסוקתי לאוכלוסייה הרואה, הערכה של כישורים, יכולות ומיומנויות; נטיות, מטרות וצרכים תעסוקתיים; והערכה אישיותית ובין אישית. ואולם, ראייה ירודה או עיוורון מוחלט מצמצמים מאוד את ספקטרום כלי האבחון, בעיקר על רקע בעיות נגישות.

המאמר סוקר את רכיבי האבחון התעסוקתי וכן מציע המלצות להמשך ביצוע אבחונים באופן המיטבי ביותר.

פורסם בכתב העת פסיכואקטואליה ביולי 2015

מאת- דפנה חיימוביץ'- ורסנו, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית. אחראית אבחון במגדל אור, מרכז שיקום לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון.

יולי 2015

לקריאת המאמר- לחץ כאן

הפוסט אבחון תעסוקתי-שיקומי לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

המידע שלפניכם, מציג את ההתאמות המרכזיות והשירותים המרכזיים אשר עומדים לרשותו של המעסיק, על מנת לחזק את הנגישות בסביבת העבודה ולתמוך בעבודה עצמאית ומקצועית של עובד עם לקות ראייה או עיוורון.

התאמות במקום עבודה – עבור מי ?

נגישות במקום העבודה עבור עובד עם לקויות ראייה או עיוורון פירושה מכלול של שירותים והתאמות המאפשרים לו לבצע את מטלות התפקיד ולהגיע לתפוקות הנדרשות ממנו. התאמות בתפקיד או בסביבת העבודה מתבקשות במקרים הבאים:

• כאשר עובד עם לקות ראייה או עיוורון מתקבל לעבודה חדשה
• כאשר עובד חווה החמרה במצב הראייה
• כאשר ישנם שינויים בתפקיד או בסביבת עבודתו של עובד עם לקות ראייה (מעבר למיקום חדש, שדרוג מערכות ההפעלה של הארגון, ועוד).

ההתאמות הנדרשות והמענים אשר עומדים לרשות העובד ומקום העבודה, מחולקים לשלושה תחומים עיקריים:

1. סביבת העבודה הטכנולוגית
2. התאמות סביבת העבודה הפיסית – ניידות למקום העבודה וסביבת העבודה הפיסית בארגון
3. סביבת העבודה האנושית – משאבי אנוש, צוות עובדים, מנהלים  

1. שירותי תמיכה למעסיק להנגשת סביבת העבודה הטכנולוגית

הטכנולוגיה הקיימת כיום, אמצעי ההנגשה והעזרים השונים, מאפשרים לעובד עם לקות ראייה או עיוורון עבודה עצמאית לחלוטין, בכל הדרוש ממנו בסביבה טכנולוגית ארגונית. יש לוודא בשלב קליטת העובד ובמקרה של שינוי במצב הראייה של עובד, את רמת נגישות מערכות המידע הארגוניות בהן העובד נדרש לעשות שימוש. בדיקות הנגישות של מערכות המידע הארגוניות מתבצעות על ידי צוות נגישות דיגיטלית.  ביצוע בדיקת נגישות יאפשר לעובד עבודה עצמאית מקצועית ומשמעותית.

חשוב לדעת כי בשלב ראשון יש באפשרותו של המעסיק להשאיל ציוד טכנולוגי הכולל את כל הדרוש מבחינת נגישות, ואין עליו לרכוש ציוד יקר או מורכב על מנת להתחיל את תהליך קליטת העובד.

קיימים אמצעים טכנולוגיים רבים המאפשרים לאנשים עם לקות ראייה או עיוורון לבצע את תפקידם באופן מלא ומיועדים למגוון משימות המחייבות עבודה עם מחשב וכאלה שלא מבוססות מחשב. להלן מספר דוגמאות:

1. עמדת מחשב לעובד– אמצעי הנגשה:

• שימוש בתוכנות הגדלה – אלו הן תוכנות אשר מאפשרות שליטה והגדלה משמעותית של המידע המוצג במסך המחשב, כך שיאפשר עבודה עצמאית של העובד עם לקות הראייה. לצפייה בהדגמת שימוש בתוכנת הגדלה, לחץ כאן.
• עבודה עם תוכנות "קורא מסך"- תוכנות קורא מסך, הן הבסיס לשימוש נגיש ועצמאי במגוון יישומי המחשב למשתמש עם עיוורון ולעיתים גם למשתמשים עם לקות ראייה. מטרתן היא לאפשר חיווי קולי לכל פעולת מחשב אשר העובד מבצע. לסרטון המדגים עבודה עם קוראי מסך, לחץ כאן.

התאמת עמדת העבודה הממוחשבת לעובד ובדיקת המערכות הפנים ארגוניות, הינו תהליך מקצועי אשר נעשה ע"י צוות אנשי המקצוע של מגדל אור המתמחה בביצוע תהליך זה.

טכנולוגיה מותאמת לעבודה נגישה עם מידע כתוב: 

בנוסף להנגשת המערכות הארגוניות ועמדות העבודה, ישנו מנעד רחב של עזרים מסייעים, אשר מנגישים ומחזקים יכולות עבודה עצמאית מול חומר מודפס.

• תוכנות סריקה – אלו הן תוכנות מחשב המאפשרות סריקה של מידע מודפס וקבלת פלט קול.  לצפייה במידע אודות תוכנת סריקה נגישה, לחץ כאן.
• משקפי אורקם: OrCam MyEye  משקפיים אלו הם עזר מבוסס טכנולוגיית AI (בינה מלאכותית), שניתן למקם ולהצמיד בעזרת מגנט זעיר הממוקם במכשיר, על זרוע המשקפיים. המכשיר כולל מספר פונקציות ופעולות אשר מבוססות על הפיכת מידע ויזואלי לחיווי קולי. למידע אודות OrCam MyEye   לחץ כאן

• טמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור)- מכשיר עזר אלקטרוני הכולל מצלמה. באמצעות הטמ"ס ניתן להגדיל מידע וכן לשנות את רמות ניגודיות הטקסט המוצג, כך שיתאימו למצב הראייה של העובד. ישנו מגוון רחב של טמס"ים, נייחים, ניידים, וחלקם אף כוללים אפשרויות נוספות כמו הקראה מובנית. לצפייה בסרטון הדגמה של שימוש בטמ"ס – לחץ כאן

• אביזרים אופטיים ומגדלות – אלו עזרים לא אלקטרוניים להגדלת טקסט מודפס. קיים מגוון רב המחייב התאמה למצב הראייה ולמאפייני השימוש בחיי היום יום. להרחבה בנושא, לחץ כאן.

שירותי תמיכה למעסיק להנגשת סביבת העבודה הטכנולוגית כוללים:

1. בדיקות נגישות של מערכות המידע הארגוניות – בדיקות שמטרתן בחינת הממשק בין התוכנות של מקום העבודה לבין הטכנולוגיה המסייעת. למידע נוסף– לחץ כאן

 2. התאמת עמדת עבודה טכנולוגית לעובד –מבדק בו מתבצעת התאמה של עזרים לקריאה ממחשב ו/או טקסטים מודפסים בהתאם למצב הראייה ולצרכי העבודה.  למידע נוסף- לחץ כאן

3. מוקד תמיכה טכנולוגי לשימוש בטכנולוגיה –מופעל על ידי מומחי טכנולוגיה עם לקויות ראייה או עיוורון ומעניק לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון, תמיכה טכנית מותאמת לשימוש במחשבים, טלפונים חכמים, עזרים אלקטרוניים ייעודיים ועוד. למידע נוסף- לחץ כאן

4. מאגר השאלת ציוד טכנולוגי (יד לתעסוקה שווה)– מגוון ציוד וטכנולוגיה מסייעת לצורך השאלה למעסיק כשלב ראשוני בקליטת עובד. למידע נוסף- לחץ כאן

2. סביבת העבודה הפיזית:

לאדם עם לקות ראייה או עיוורון ישנם לעיתים אתגרים בהתמצאות במרחב. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי עם חפצים גדולים כמו רהיטים, וכן עם חפצים קטנים כמו כלי כתיבה על שולחן עבודה, סידור פינת הקפה ועוד.

על מנת לחזק את עצמאות העובד בהגעה למקום העבודה ובסביבת העבודה עצמה ישנם מספר עקרונות בהנגשת סביבת הארגון –  עקרונות פשוטים וקלים לביצוע כגון:

• קביעות – שמירה על קביעות אלמנטים מסוימים כגון מיקום עמדת עבודה,  מיקום חללים כמו פינת קפה, קביעות המרחב הפנוי כמו מסדרונות לתנועה קלה ובטוחה ועוד להרחבה לחץ כאן
• ניגודיות – הקפדה על סביבה אשר מתבססת על ניגודיות בצבע לעובד עם לקות ראייה בשילוט, דלתות ופתחי חירום, ציוד נייד כמו מסמכים, ציוד בעמדת העבודה ועוד. ניתן גם להשתמש בניגודיות תחושתית לעובד עם עיוורון מלא על ידי הקפדה על שילוט מובלט, סימון ציוד ע"י מדבקות או כל עזר אחר.  להרחבה לחץ כאן
• שירות "הדרכה שיקומית" – שירות אשר העובד זכאי לממשו וכולל ליווי פרטני של איש שיקום אשר מתמחה בחיזוק עצמאות האדם עם עיוורון או לקות ראייה. בין נושאי ההדרכה עובד איש השיקום עם העובד על הגעה עצמאית וניידות למקום העבודה ממקום מגוריו.  להרחבה לחץ כאן

שירותי תמיכה למעסיק להנגשת סביבת העבודה הפיזית  

• יעוץ נגישות שירות– למטרת חיזוק המומחיות ומתן מענים המותאמים לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון, תחום הפצת הידע של מגדל אור מציע חבילת ייעוץ מקצועית וביצוע סקרי נגישות. 
• להרחבה על יעוץ נגישות שירות לחץ כאן

3. סביבת העבודה האנושית

שלב קליטתו של עובד חדש במקום העבודה או שינוי בסטטוס העובד בגלל מגבלת ראייה הוא שלב מרכזי אשר מחייב רגישות, והתייחסות הן לעובד והן לסביבת העבודה האנושית אשר מקיפה אותו, על ידי קולגות וצוות הניהול.על מנת לתמוך בתהליך יש לחזק הבנה וידע בקרב הצוות לגבי מהות המגבלה והמשמעויות וניתן לעשות זאת במספר דרכים:

1. מפגשי מידע והדרכה לצוות העובדים בארגון, הכוללים מידע כמו:
2. תקשורת נכונה עם אדם עם מוגבלות בראייה לטובת השתלבות האדם בעבודה ולקידום עצמאותו. להרחבה בנושא תקשורת- לחץ כאן
3. עקרונות לחיזוק הנגישות במקום העבודה: למידע נוסף לחץ כאן
4. ליווי שוטף של צוות ניהולי או איש הקשר הארגוני ע"י רכזת תעסוקה או איש צוות אחר 
5. שימוש שוטף במאגרי מידע

לסיכום: שירותי התמיכה למעסיק כוללים:

תמיכות ומידע נוסף :

• תמיכות כלכליות- המעסיק זכאי למימון של תהליך ההנגשה לעובד. בשלב ראשון מומלץ להשאיל את הציוד ממאגר ההשאלה של משרד הכלכלה  ולאחר מכן לרכוש את הציוד. ניתן למצות זכויות למימון דרך שירותי תמיכה למעסיקים במגדל אור או תעסוקה  שווה.
• מאגרי מידע – מרכז הידע של מגדל אור, תעסוקה שווה, משרד הכלכלה

 כתבה- שירי הוכמן, מנהלת תחום תעסוקה והשירות הסוציאלי במגדל אור

יוני, 2022

הפוסט מידע למעסיק- התאמות ושירותי תמיכה להעסקת ושימור עובד עם לקות ראייה או עיוורון הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

• הצגת מידע על חקיקה והסדרה בנושא העסקת אנשים עם עיוורון ולקות ראייה. 
• הצגת נתונים על אוכלוסייה זו, על השירותים הניתנים לה ועל חסמים מרכזיים בתעסוקה, כולל התמודדות עם סביבת עבודה ממוחשבת.

ממצאים עיקריים: 

• החוק העיקרי הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 1998. תקנות החוק מתייחסות גם להשתתפות המדינה במימון ההתאמות הנדרשות להנגשת סביבת העבודה של עובד עם מוגבלות.
• שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה בגילי 20-64 הוא 57%,לעומת 76% מהאנשים בגילאים אלו ללא לקות ראייה.
• שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה קטן במידה ניכרת משיעור כלל האנשים עם מוגבלות.
• שכר העבודה הממוצע של אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה נמוך במידה ניכרת מהשכר הממוצע של כלל האנשים עם מגבלה וכן מהשכר הממוצע של האוכלוסייה הכללית.
• הרשויות הציבוריות פועלות בכמה דרכים לקידום התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ראייה, ובהן: מתן שירותי שיקום מקצועי, הדרכה וליווי למעסיקים, סיוע במימון התאמות למעסיקים שאינם גוף ציבורי, סיוע במימון התאמות לשימוש אישי, השאלת אביזרי עזר, הפעלת מוקד תמיכה טכנולוגי, פיתוח תוכנות הנגשה בעברית ועוד.
• חסמי התעסוקה העיקריים העומדים בפני אנשים מוגבלות בראייה הם: דעות קדומות וחוסר מודעות ליכולות התעסוקתיות שלהם; קושי במימון התאמות במגזר הציבורי והפרטי; חוסר הדרכה למעסיקים; קשיים רבים בהנגשה של מערכות מידע וסביבת עבודה ממוחשבת.
• בעיית הנגישות של סביבת עבודה ממוחשבת לאנשים עם מוגבלות בראייה נובעת מחוסר הנגשה של מערכות מחשוב ושל אתרי אינטרנט. מצב זה אינו מאפשר את ביצוע העבודה ולכן מעסיקים נאלצים לוותר על העסקת מועמד עם מוגבלות ראייה.
• הצעות עיקריות לפתרון סוגיות אלו:
• הקמת חממה לפיתוח טכנולוגי שתפתח תוספי תוכנה להתאמת מערכות המחשוב לתוכנת קורא המסך. 
• חיוב מתכנתי אתרים או תוכנות לעבור קורס כתיבה נגישה.
• חיוב הרשויות הממשלתיות לרכוש רק טכנולוגיות נגישות.
• בחינת האפשרות להרחיב את מימון ההתאמות בעבודה לאנשים עם מוגבלות גם עבור גופים ציבוריים.

עוד על הממצאים ולקריאת המסמך המלא לחץ כאן 

למידע נוסף לשירותים בתחום התעסוקה  לחץ כאן

כתבה: ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון

מרכז המידע והמחקר-כנסת ישראל, מוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה

יוני 2017 

סיכמה: ריטה לפיד- מנהלת מקצועית מגדל אור

הפוסט <strong>סיכום המחקר:</strong> <strong>"הנגשת מערכות מחשוב לשילוב אנשים עם מוגבלות בראייה בעבודה"</strong>  הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

1. מהי בכלל נגישות דיגיטלית? מה אומר החוק? מה חייב המעסיק?
2. שלבים בתהליך הנגשה ארגוני
3. בדיקה ראשונית למסמכים או למערכות מידע שכל אחד יכול לבצע

מצגת של המפגש כאן

הפוסט מצגת נגישות דיגיטלית בעולם העבודה הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

המפגש התקיים כחלק מאירועי הblind day – יום קידום המודעות לעיוורון ולקויות ראייה

הפוסט מפגש מקוון – השמה במקום עבודה : סיפורי הצלחה הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

המפגש המקוון שלפניכם הציג ועסק בתהליך גיבוש יציאה לדרך עצמאית מבחינה תעסוקתית לאדם עם עיוורון או לקות ראייה. תכני המפגש פותחו והוצגו ע"י צוות תעסוקה של מרכז מגדל אור

הפוסט תעסוקה עצמית לאדם עם עיוורון או לקות ראייה בגיל עבודה – מפגש מקוון webinar הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

לצפייה במצגת: קליטת עובד עם עיוורון או לקות ראייה בארגון

הפוסט מפגש מעסיקים בנושא קליטת עובד עם עיוורון או לקות ראייה בארגון הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

הפוסט מפגש מעסיקים מקוון קליטת עובד עם עיוורון או לקות ראייה בארגון: זכויות ושירותים הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.