תקשורת נכונה עם אדם עם מוגבלות בראייה היא תנאי קריטי לתקשורת ברורה, להשתלבות האדם במסגרת בה הוא נמצא ולקידום עצמאותו. תקשורת נכונה כוללת מרכיבים מילוליים ובלתי מילוליים של "עשה" ו"לא תעשה":

• דבר בקול טבעי (אל תצעק!) הנטייה לעיתים להגביר את הקול איננה נחוצה כלל.
• הצג את עצמך במקום לתת לאדם לנחש מי אתה.
• בפנייתך לאדם ספציפי עם מוגבלות בראייה אשר נמצא בקבוצה הסב את תשומת ליבו ע"י ציון שמו.
• דבר אל האדם ישירות ולא אליו דרך המלווה.
• השתמש בהוראות והגדרות מדויקות (כיוון: ימינה/שמאלה, הערכת מרחק וכדומה).
• עמוד בצד שבו האדם יכול לראות אותך ואת מעשיך במינימום מאמץ.
• תאר מילולית את הסביבה החברתית והפיסית . להרחבה ראה תקשורת בעת ניידות.
• אם רצונך לסייע לאדם במקרה ספציפי – שאל תחילה אם זקוק לעזרה.
• אם אדם מבקש סיוע – שאל תחילה מהו הסיוע המדויק לו הוא זקוק. אל תשער ותחליט על דעת עצמך מהו הסיוע לו הוא זקוק.
• אל תשאיר אדם עם עיוורון לדבר אל עצמו, אם אתה מתרחק ממנו – יידע אותו.
• אל תחשוש משימוש במילים יומיומיות כמו "תראה", "תסתכל" – אילו ביטויי לשון מקובלים.
• הימנע ממילים כלליות שאין להן משמעות לאדם שאינו רואה ("שם", "את זה") .

להרחבה ראה סירטון בקישור הבא: https://www.youtube.com/watch?v=XFbWlOK9Wxo

נכתב על ידי ריטה לפיד, מנהלת מקצועית במגדל אור. 

לחץ כאן לשירותי הדרכה שיקומית

הפוסט תקשורת מילולית ואינטראקציה בין אישית מותאמת הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.