מטרת המחקר היא לבנות מודל רב-מימדי אשר בוחן את הקשרים בין ארבעה ממדי חיים עיקריים לבין רווחתם ואיכות חייהם של אנשים עם עיוורון בגיל הזקנה. המחקר התבצע בקרב אנשים עם עיוורון אשר מתגוררים בקהילה.

ארבעת המשתנים הבלתי תלויים אשר מייצגים 4 מימדי חיים הם:

א. מימד פיזי ותפקודי – נבדק ע"י עצמאות תפקודית

ב. מימד חברתי – נבדק ע"י:

1. תמיכה חברתית
2. מעורבות חברתית

ג. מימד פסיכולוגי – נבדק ע"י:

1. תחושת שליטה
2. משמעות בחיים
3. אופטימיות

ד. מימד סביבתי – נבדק ע"י סביבה ביתית פיסית (כולל נגישות)

המשתנה התלוי הוגדר כתחושת הרווחה ואיכות החיים בקרב אנשים עם לקות בראייה או עיוורון בגיל זקנה.

ממצאים עיקריים:

1. ככל שמידת מוגבלותו של האדם בפעולות היום יום גבוהה יותר, כך הוא חווה רמות נמוכות יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים ולהיפך.
2. ככל שהתמיכה החברתית גבוהה יותר, כך הוא מעריך את רווחתו ואיכות חייו ברמות גבוהות יותר ולהיפך.
3. ככל שהאדם חש שליטה, משמעות בחיים ואופטימיות ברמות גבוהות יותר, כך הוא חווה תחושות רווחה ואיכות חיים ברמות גבוהות יותר ולהיפך
4. ככל שעלתה מידת התאמתם של המאפיינים הפיזיים בסביבה הביתית של הנבדק לצרכיו, כך הוא דיווח על רמה גבוהה יותר של תחושות רווחה ואיכות חיים ולהיפך

על המאמר:

נכתב כעבודת תיזה בתוכנית המוסמך בלימודי הזקנה.

עוד על הממצאים ולקריאת המחקר המלא לחץ כאן

כותבי המאמר:

כתב:  לירן רפאלי,  מנחה: ד"ר יעקב בכנר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הפקולטה למדעי הבריאות, המחלקה לבריאות הציבור, התוכנית ללימודי הזקנה

מועד:

דצמבר 2014

סוכם על ידי ריטה לפיד, מנהלת מקצועית במגדל אורסוכם

הפוסט תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזקנה הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.