• הצגת מידע על חקיקה והסדרה בנושא העסקת אנשים עם עיוורון ולקות ראייה. 
• הצגת נתונים על אוכלוסייה זו, על השירותים הניתנים לה ועל חסמים מרכזיים בתעסוקה, כולל התמודדות עם סביבת עבודה ממוחשבת.

ממצאים עיקריים: 

• החוק העיקרי הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 1998. תקנות החוק מתייחסות גם להשתתפות המדינה במימון ההתאמות הנדרשות להנגשת סביבת העבודה של עובד עם מוגבלות.
• שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה בגילי 20-64 הוא 57%,לעומת 76% מהאנשים בגילאים אלו ללא לקות ראייה.
• שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה קטן במידה ניכרת משיעור כלל האנשים עם מוגבלות.
• שכר העבודה הממוצע של אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה נמוך במידה ניכרת מהשכר הממוצע של כלל האנשים עם מגבלה וכן מהשכר הממוצע של האוכלוסייה הכללית.
• הרשויות הציבוריות פועלות בכמה דרכים לקידום התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ראייה, ובהן: מתן שירותי שיקום מקצועי, הדרכה וליווי למעסיקים, סיוע במימון התאמות למעסיקים שאינם גוף ציבורי, סיוע במימון התאמות לשימוש אישי, השאלת אביזרי עזר, הפעלת מוקד תמיכה טכנולוגי, פיתוח תוכנות הנגשה בעברית ועוד.
• חסמי התעסוקה העיקריים העומדים בפני אנשים מוגבלות בראייה הם: דעות קדומות וחוסר מודעות ליכולות התעסוקתיות שלהם; קושי במימון התאמות במגזר הציבורי והפרטי; חוסר הדרכה למעסיקים; קשיים רבים בהנגשה של מערכות מידע וסביבת עבודה ממוחשבת.
• בעיית הנגישות של סביבת עבודה ממוחשבת לאנשים עם מוגבלות בראייה נובעת מחוסר הנגשה של מערכות מחשוב ושל אתרי אינטרנט. מצב זה אינו מאפשר את ביצוע העבודה ולכן מעסיקים נאלצים לוותר על העסקת מועמד עם מוגבלות ראייה.
• הצעות עיקריות לפתרון סוגיות אלו:
• הקמת חממה לפיתוח טכנולוגי שתפתח תוספי תוכנה להתאמת מערכות המחשוב לתוכנת קורא המסך. 
• חיוב מתכנתי אתרים או תוכנות לעבור קורס כתיבה נגישה.
• חיוב הרשויות הממשלתיות לרכוש רק טכנולוגיות נגישות.
• בחינת האפשרות להרחיב את מימון ההתאמות בעבודה לאנשים עם מוגבלות גם עבור גופים ציבוריים.

עוד על הממצאים ולקריאת המסמך המלא לחץ כאן 

למידע נוסף לשירותים בתחום התעסוקה  לחץ כאן

כתבה: ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון

מרכז המידע והמחקר-כנסת ישראל, מוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה

יוני 2017 

סיכמה: ריטה לפיד- מנהלת מקצועית מגדל אור

הפוסט <strong>סיכום המחקר:</strong> <strong>"הנגשת מערכות מחשוב לשילוב אנשים עם מוגבלות בראייה בעבודה"</strong>  הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

אתר נגיש הוא אתר שכל אדם, בין אם יש לו מוגבלות או לא, יכול לקבל ממנו את המידע ולבצע בו את הפעולות באמצעות החושים שיש לו.

דוגמאות:

• אדם עם לקות ראייה שזקוק להגדלה משמעותית של הטקסט יוכל לעשות זאת ועדיין לקבל את כל המידע באתר – המבנה לא ישתבש והמידע לא יוסתר.
• אדם עם לקות פיזית שאינו יכול להיעזר בעכבר כדי לנווט יוכל לעשות זאת באמצעות שימוש במקלדת בלבד (או באמצעות כל טכנולוגיה מסייעת המדמה מקלדת).
• אדם עם חירשות יוכל לקבל את כל המידע המופיע בסרטונים ובקבצי אודיו באמצעות תמלול טקסטואלי או כתוביות.
• אדם עם לקות קוגניטיבית יוכל למצוא את התוכן שמחפש בדרכים שונות למשל לפי תמונות או לפי שדה חיפוש חופשי.

אתגר ההנגשה

האתגר הגדול ביותר בתכנון ובביצוע ההנגשות הוא העובדה, שלכל לקות נדרשת הנגשה מסוג אחר:

• עיוורון וקוצר ראייה: הגדלה של אותיות, יצירת ניגודיות מתאימה, תיוג של כותרות ועוד – באתרים, במסמכים ובאפליקציות.
• חירשות וכבדות שמיעה: הוספת כתוביות ותמלול טקסטואלי או בשפת הסימנים – לקטעי אודיו, וידאו ואנימציה.
• לקות קוגניטיבית: נדרש מנגנון שיפרש מילים לא רגילות, קיצורי מילים, ביטויי לשון ואופן הגייה של מילים כמו גם אפשרות לקבל הסבר שיפשט את תוכן המסמכים או הדפים.
• לקות פיזית: מחייבת כי ניתן יהיה לבצע את כל הפעולות באמצעות המקלדת.

התקינה בנושא נגישות דיגיטלית

W3C הינו ארגון בינלאומי העוסק בתקינה ברשת שהתפתח בעקבות תקינת שפת ה HTML, השפה שבה כתובים אתרי האינטרנט. W3C – World Wide Web Consortium

WCAG אלו ההנחיות בנושא נגישות ברשת שפיתח ארגון W3C.
WCAG – Web Content Accessibility Guidlines

התקן הישראלי 5568 אימץ את הקווים המנחים של WCAG 2.0, עם התאמות קלות לישראל. בשנת 2020 יצא חלק ב שמתמקד בנגישות מסמכים.
מסמך – תקן ישראלי 5568, מסמך – תקן ישראלי 5568 חלק ב (מסמכים)

עקרונות מנחים לפיתוח אתר נגיש לפי WCAG 2.0

התקן מחולק ל- 4 עקרונות מובילים:

1. בר הבחנה – ניתן להבחין ברכיבים השונים על גבי המסך, כל אחד באמצעים הנתונים לרשותו.
   לדוגמה: כאשר העמוד באתר מורכב מתמונות, כפתורים, קישורים, כותרות וטקסט יוכלו גם המשתמשים בקורא מסך להבחין בכך בקלות באמצעות שימוש בקיצורי מקלדת מתאימים.
2. ניתן להפעלה – הרכיבים מעוצבים באופן שמשתמש יכול להפעילם והם נתמכים על ידי טכנולוגיה מסייעת.
   לדוגמה: כאשר העמוד מכיל קישורים, כפתורים, רשימות נפתחות ועוד, נוכל לבצע את כל הפעולות גם כאשר נשתמש במקלדת בלבד (ללא עזרת עכבר).
3. ניתן להבנה – ניתן להבין בבהירות כיצד להפעיל את הממשק.
   לדוגמה: כאשר מילאנו טופס מקוון ושגינו, נוכל להבין את השגיאה, לאיזה שדה היא שייכת ומה עלינו לתקן.
4. יציבות – הקוד של האתר כתוב בצורה תקנית וסטנדרטית כדי שטכנולוגיה מסייעת (כגון קורא מסך) תוכל לפרש אותו.
   לדוגמה: כאשר קוד האתר לא כתוב בצורה תקנית, מרבית הדפדפנים יוכלו להתעלם מהשגיאות כך שהאתר ימשיך לעבוד בעוד שקורא מסך או שימוש במקלדת עלולים להשתבש.

5 שאלות לבדיקה ראשונית

חשוב לשים לב – גם אם תוצאת הבדיקה הראשונית היא נגישה, הדבר איננו מבטיח שהאתר נגיש. יש לבצע סקר נגישות מקיף.

1. האם כל מה שאני יכול להפעיל באמצעות עכבר יכול אדם אחר להפעיל עם מקלדת בלבד?
   (השתמשו ב tab כדי לנווט במסך ו- enter כדי להפעיל)
2. האם כל המידע נמצא במסך וניתן לקרוא אותו גם לאחר שהגדלתי את התצוגה ב 200%?
   (הגדילו באמצעות ctrl+, כדי לחזור למצב תצוגה רגיל לחצו על ctrl ו- 0 בו זמנית)
3. האם לאחר מילוי טופס בצורה שגויה קיבלתי הודעות שגיאה מתאימות בסמוך לשדה הרלוונטי?
   והאם לאחר מילוי בצורה נכונה קיבלתי הודעת הצלחה?
4. האם כל תוכן באתר שאני יכול לשמוע יכול אדם עם חירשות לקרוא?
   (תמלול לקטעי וידאו ואודיו)
5. במידה ויש וידאו/אודיו שמתנגנים אוטומטית מעל 5 שניות – האם ניתן לעצור אותם?
   (נסו לעצור באמצעות מקלדת בלבד)

כלי בדיקה וחומרים נוספים

• כלי לבדיקת ניגודיות: https://webaim.org/resources/contrastchecker/
• תוסף WAVE לבדיקת נגישות לעמוד: http://wave.webaim.org/
• כלי בדיקה של גוגל "Lighthouse" נגישות בעמוד מסויים: https://developers.google.com/web/tools/lighthouse/
• סעיפי התקן בעברית: https://www.isoc.org.il/files/w3c-wai/guidelines.html
• לצפייה בהדרכה מקוונת (וובינר) בנושא נגישות דיגיטלית
• לצפייה בהדרכה מקוונת (וובינר) בנושא נגישות מסמכים

לפרטים ולקבלת סקר וייעוץ על ידי מומחים לנגישות דיגיטלית:
יעל סלע, מומחית נגישות דיגיטלית מוסמכת | נייד: 054-5703322

הפוסט מהי נגישות דיגיטלית? הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

• להציג מידע על חקיקה והסדרה בנושא העסקת אנשים עם עיוורון ולקות ראייה.
• להציג נתונים על אוכלוסייה זו, על השירותים הניתנים לה ועל חסמים מרכזיים בתעסוקה, כולל התמודדות עם סביבת עבודה ממוחשבת.

ממצאים עיקריים:

תעסוקה ושכר

• שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה בגילאי 20-64 הוא 57%,לעומת 76% מהאנשים בגילאים אלו ללא לקות ראייה.
• שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה הוא קטן במידה נכרת משיעור המועסקים מקרב כלל האנשים עם מוגבלות.
• שכר העבודה הממוצע של אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה נמוך במידה ניכרת מהשכר הממוצע של כלל האנשים שיש להם מוגבלות ומהשכר הממוצע של האוכלוסייה ללא מוגבלות.

החוק הקיים וקידום תעסוקה על-ידי הרשויות הציבוריות

• החוק העיקרי הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 1998.
  תקנות החוק מתייחסות גם להשתתפות המדינה במימון ההתאמות הנדרשות להנגשת סביבת העבודה של עובד עם מוגבלות.
• הרשויות הציבוריות פועלות בכמה דרכים לקידום התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ראייה, ובהן מתן שירותי שיקום מקצועי, הדרכה וליווי למעסיקים, סיוע במימון התאמות למעסיקים שאינם גוף ציבורי, סיוע במימון התאמות לשימוש אישי, השאלת אביזרי עזר, הפעלת מוקד תמיכה טכנולוגי, פיתוח תוכנת הנגשה בעברית ועוד.

חסמים, אתגרים והצעות לפתרון

• חסמי התעסוקה העיקריים העומדים בפני אנשים מוגבלות בראייה הם: דעות קדומות וחוסר מודעות ליכולות התעסוקתיות שלהם; קושי במימון התאמות במגזר הציבורי והפרטי; חוסר הדרכה למעסיקים; קשיים רבים בהנגשה של מערכות מידע וסביבת עבודה ממוחשבת.
• בעיית הנגישות של סביבת עבודה ממוחשבת לאנשים עם מוגבלות בראייה נובעת מחוסר הנגשה של מערכות מחשוב ושל אתרי אינטרנט. מצב זה אינו מאפשר את ביצוע העבודה ולכן מעסיקים נאלצים לוותר על העסקת מועמד עם מוגבלות ראייה.
• הצעות עיקריות לפתרון:.
  • הקמת חממה לפיתוח טכנולוגי שתפתח תוספי תוכנה להתאמת מערכות המחשוב לתוכנת קורא המסך
  • חיוב מתכנתי אתרים או תוכנות לעבור קורס כתיבה נגישה
  • חיוב הרשויות הממשלתיות לרכוש רק טכנולוגיות נגישות
  • בחינת האפשרות להרחיב את מימון ההתאמות בעבודה לאנשים עם מוגבלות גם עבור גופים ציבוריים

על המאמר:

עוד על הממצאים וקריאת המסמך – לחץ כאן.

כותבי המאמר:

ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון, מרכז המידע והמחקר-כנסת ישראל, מוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה

מועד:

יוני 2017

לחץ כאן למידע נוסף על שירותים בתחום התעסוקה


לחץ כאן למידע נוסף על שירותי הנגשה דיגיטלית

סוכם על ידי ריטה לפיד, מנהלת מקצועית במגדל אור

הפוסט הנגשת מערכות מחשוב לשילוב אנשים עם מוגבלות בראייה בעבודה הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.