מה מטרת היישומון?

היישומון פותח עבור במקור עבור נהגים, על מנת להימנע משימוש במכשיר הטלפון במהלך הנסיעה, ואכן, היישומון מאפשר הפעלת פעולות משמעותיות באמצעות פקודה קולית בעברית ללא מגע במכשיר: חיוג למספר, ניווט, חיפוש מוזיקה, כתיבת הודעה קבוע פגישות ותזכורות ועוד ללא מגע. היישומון ניתן להתקנה והפעלה מלאה במכשירי אנדרואיד ובמכשירי מבוססי iOS. השימוש ביישומון על ידי משתמשים עם עיוורון או לקות ראייה, נח, קל להפעלה ולא דורש מיומנויות מורכבות של הפעלה או שימוש בטכנולוגיה.

שימושי היישומון

הפעלה של מגוון שימושים במכשיר הטלפון החכם באמצעות פקודות קוליות:

1. חיוג לאנשי קשר

2. שליחת הודעת SMS או WHATSAPP

3. ניגון מוזיקה

4. ניווט

5. יצירת תזכורות ביומן

6. חיפוש במנועי חיפוש שונים כגון GOOGLE או בכל מנוע חיפוש אחר

יתרונות מול חסרונות

יתרונות :

היישומון פשוט לשימוש, לא דורש כאמור מיומנויות הפעלה מורכבות או הדרכה

היישומון חינמי, מיועד ומותאם למכשירי אנרואיד ו- iOS, ומאפשר באמצעות פקודה קולית להשתמש בפונקציות שונות של הטלפון הנייד.

חסרונות :

הפקודות הקוליות אשר נאמרות ע"י המשתמש, חייבות להיות מדויקות וברורות ברמה הקולית, על מנת להוציא מהיישומון את המיטב.

היישומון תלוי באינטרנט, במקומות ללא קליטה טובה יתכן והיישומון לא יזהה במיטבו את מה שנדרש.

במידה ויש מספר שמות אנשי קשר דומים, יתכן ויהיה קושי מסוים בזיהוי נכון של האדם המיועד, לכן מומלץ להוסיף שם משפחה, כינוי או כל דבר מבחין אחר לאנשי הקשר .

תיאור מסך

מסך היישומון מחולק ל-3 חלקים :

1. שורה עליונה צרה יחסית אשר כוללת 4 סימוני כפתורים:

• כפתור כיבוי – סוגר את כל יישומי היישומון והופך אותה ללא פעילה.
• מצב נהיגה – מצב המאפשר למעשה את כל ההפעלות הקוליות המתוארות במידע זה.
• כפתור אינפורמציה – מסומן באות האנגלית I , כולל מידע כתוב אודות היישומון וסרטוני הדרכה.
• כפתור הגדרות – כולל מספר פונקציות של אופן הפעלת היישומון ע"י המשתמש.

2. ריבוע בהיר בחלקו העליון של המסך, מתחת לשורת הלחיצים שתוארה מעלה:

הריבוע הבהיר כולל למעשה את הפקודה המסיימת אשר פעילה בכל רגע נתון לפי בחירת המשתמש, על מנת להקל על המשתמש להפעיל פקודה קולית מדויקת וברורה, לדוגמה: מופיעה המילה "התקשר" ומתחתיה דוגמה כמו "התקשר ליוסי כהן" . על מנת לדפדף בין הפקודות השונות, ניתן לזוז עם החיצים ימינה או שמאלה.

3. עיגול כהה-כחול, אשר ממוקם בחלקו התחתון של המסך , כאשר במרכזו ציור של מיקרופון – זהו כפתור ההפעלה המרכזי. יש ללחוץ עליו לחיצה קצרה ולומר את הפקודה הרצויה, בקול ברור.

4. חלק תחתון וצר יחסית שכולל פרסומות ומידע פרסומי משתנה נוסף . לחיצה על חלק זה תעביר את המשתמש לדפי הפרסום הרחבים.

שלבי הפעלת היישומון

1. פתיחת היישומון
2. לחיצה קצרה על הרמקול (עיגול טורקיז עם ציור מיקרופון בחלקו התחתון של המסך). יש להמתין לחיווי הקולי.

שימו לב בחלקו התחתון ביותר של המסך ישנה פרסומת. לחיצה בחלק התחתון של המסך תוביל אותנו לעמוד הפרסומת באינטרנט. במידה ונכנסנו לפרסומת יש ללחוץ כפתור "אחורה" ואז ניתן לחזור ליישומון וללחוץ על כפתור המיקרופון, להמשך הפעלה.

• יש לומר את הפקודה בצורה ברורה ומדויקת, בלי תוספות כמו תודה ובבקשה. מילים אלו מבלבלות את התוכנה ולא מאפשרות שימוש מיטבי בה. 
• יש להמשיך בשימוש ביישומון על פי הנדרש במידה ויש צורך.

המלצות לשימוש יעיל ביישומון

 מומלץ ליצור קיצור דרך על מסך הבית וכך לחסוך את הצורך בפתיחת היישומון לפני כל הפעלה.

קיצור הדרך מאפשר הפעלת פקודה בדרך מקוצרת של לחיצה על סימן המיקרופון האדום, ללא פעולות נוספות.

האם היישומון ייעודית למשתמשים עם לקות ראייה ?

לא

מחיר

חינם

תמיכה בעברית

יש

להורדת היישומון לחץ כאן

פברואר 2023

הפוסט יישומון Bip It הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

1. מטרות האפליקציה
2. תהליך ההתקנה וההגדרות האישיות
3. מבנה ומסכי האפליקציה

1. מטרת האפליקציה

• התרעה על מצבי חירום, כגון ירי טילים או חדירת מחבלים, ודרכי התגוננות
• הנחיות התנהגות במצבי חירום שונים
• גישה ישירה לפיקוד  העורף באמצעי הקשר השונים

2. התקנת האפליקציה והגדרה ראשונית

1. חפשו את האפליקציה "פיקוד העורף" בחנות appstore ,או היכנסו לקישור שלהלן:

https://apps.apple.com/il/app/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3/id1542010719?l=he

2. לאחר סיום התקנת האפליקציה יוצג מסך "ברוכים הבאים". יש ללחוץ בתחתית המסך על כפתור "אישור והמשך".  

3. כעת מוצג מסך "תנאי שימוש". יש לגלול לתחתית המסך ולסמן את תיבת הסימון "קראתי ואישרתי את תנאי השימוש". ולאחר מכן ללחוץ על כפתור "המשך" בתחתית המסך.   

מוצג מסך "שיתוף מיקום"   , נלחץ על "אישור והמשך"

5. כעת מוצג מסך "הרשאת גישה למיקום המכשיר" נבחר באפשרות ״אפשר בעת שימוש ביישום"

6. לאחר שלחצנו אישור והמשך תעלה התראה נוספת , ונבחר באפשרות שנה למצב ״אפשר תמיד"

7. במסך הבא נלחץ על כפתור ״אישור וסיום" , ולאחר מכן בהתראה שתעלה נלחץ על כפתור ״אפשר״

8. כעת האפליקציה פועלת במכשיר

3. מבנה האפליקציה

באפליקציה 5 מסכים. להלן הטאבים/ כרטיסיות מימין לשמאל:

1. מסך "בית"
2. מסך "התראות"
3. מסך "הפורטל"
4. מסך "צור קשר"
5. מסך "הגדרות"

להלן הסבר על כל אחד מן המסכים:

1.מסך "בית" – מציג מהו אזור ההתרעה שלך, אליו נרשמת, וכן את זמן ההגעה למרחב המוגן באזור זה. כמו כן מוצגות הנחיות התנהגות לפי מיקומך./

2. מסך "התראות" מציג את ההתרעות באזורך ובאזורים שהגדרת וכן קישור להתרעות בכל הארץ.

3. מסך "פורטל" מציג הנחיות לניהול שגרת החיים והנחיות מצילות חיים במצבי החירום השונים/

4. מסך "צור קשר" מפורטות הדרכים השונות ליצירת קשר ישיר עם פיקוד העורף: שיחת טלפון, דואר אלקטרוני, הודעת טקסט, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב וטלגרם

5. מסך הגדרות – מסך בו אפשר להגדיר את אזורי העניין לקבלת התרעות, את סוג ההתרעה, כגון צליל או פנס וכן בחירת שפה

שימו לב לשני דגשי נגישות :

1. במסכים בהם יש הפניה לאתר פיקוד העורף, יתכן ובכניסה הראשונה לאתר יהיה צורך ללחוץ על כפתור ביטול חסימת הדפדפן בפני קורא מסך ו/או על התאמה לקורא מסך בתפריט הנגישות.
2. במסך ההגדרות באייפון אין חיווי לצליל ההתראה שנבחר – "אזעקה" או "צבע אדום." למרות זאת הכפתורים לחיצים.

לתמיכה בהתקנה ובשימוש באפליקציה ניתן ומומלץ ליצור קשר עם מוקד התמיכה הטכנולוגי של מגדל אור במספר *9366

כתב : תומר רורברגר, תחום הדרכה שיקומית, מגדל אור

אוקטובר 23

עודכן : פברואר 26

הפוסט אפליקציית פיקוד העורף – למשתמשי ios הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

ריטה לפיד, מורה שיקומית ומנהלת מקצועית תחום תפקודי, מגדל אור

הקדמה

משבר מוגדר כ"שינוי חריף, מפנה חד, מעבר מכריע ממצב למצב שונה ממנו". המילה נובעת מהמילה "שבר", מונח המציין שינוי גדול ובלתי צפוי בחיים, המייצר שבר בין דרך החיים בעבר להווה (מילון אבן שושן). תיאוריית המשבר (1964 ,Caplan), עוסקת בהשפעה של הפרעות פתאומיות על תפקוד אישי וחברתי. טענה מרכזית של התיאוריה היא שאנשים משתמשים במכניזמים של פתרון בעיות כדי לשמר תחושת שיווי משקל בחייהם. בשעת משבר, מכניזמים אלו עלולים שלא להתאים, ומצב של חוסר ארגון, פחד, אשמה, ורגשות לא נעימים אחרים צפים. לפי תיאוריה זו, חווית המשבר כרוכה בכישלון של הפעלת שיטות של פתרון בעיות המוכרות לפרט. מצב זה עשוי להותיר אותו, מצד אחד, עם חוויה קשה של חוסר אונים, ומצד שני להניע אותו לחפש שיטות חדשות להתמודדות עם מצבו.

מצב חירום מוגדר כ"מצב חיצוני המהווה איום על חיי אדם או על חיי קרוביו ופוגע ברציפות של הפרט, המשפחה, הקבוצה והקהילה" (מתחברים לחוסן בחירום – השולחן העגול במשרד ראש הממשלה). אם כן, מצב חירום ומשבר – שניהם מאופיינים בכך שהפרט ו/או החברה אינם יכולים להשתמש עוד בשיטות המוכרות והרגילות לפתור בעיות כיוון שהללו אינן אפקטיביות יותר. במקרים אלה, כאשר מדובר באירוע חמור במיוחד או שמשאביו של האדם אינם מספקים להתמודדות, מופר האיזון הפסיכולוגי המאפשר לו לנהל חיי יום־יום תקינים. מצב משברי עשוי להתבטא בהיבטים רגשיים, התנהגותיים ופיסיולוגיים.

לקות ראיה או עיוורון מהווים משבר בפני עצמו מאחר שהם מלווים בהפרעה לתפקוד האישי ו/או חברתי של האדם ודורשים רכישת מיומנויות חדשות לתפקוד עצמאי. המיומנויות העיקריות הנדרשות הן מיומנויות של התמצאות וניידות, כמו שימוש בציוני דרך ומושגי מרחב, טכניקות שימוש במקל, בניית מפה מנטלית להתמצאות בסביבה ובקשת עזרה מהסביבה, שימוש בחושים מפצים כמו אומדן מרחק של מכונית בתנועה בעזרת השמיעה, ושימוש בטכנולוגיה כמו טלפון נייד עם הנגשות ייעודיות כמו הגדלה והקראה (Hill & Ponder, 1976; Fields, 1964).

לקשיים התפקודיים השפעה על המצב הרגשי של האדם, בעודם נמהלים יחד עם גורמים נוספים כגון תפיסת האדם את המגבלה ואת עצמו, התנסויות קודמות של האדם עם משברים בחייו, תגובות הסביבה והיכולת להתמודד עם שינוי. תמהיל זה, אשר ייחודי ושונה מאדם לאדם, מוביל לתגובה רגשית שונה (לפיד והוכמן, 2015).

משבר פוגש משבר

משבר הקורונה הוא משבר כלל עולמי אשר יצר אי וודאות ושינוי גדול בכל ההתנהלות היום־יומית של כולנו בכל התחומים. המערכת המשפחתית עברה שינוי עקב הצורך להישאר בבית, לעבוד וללמוד מהבית, ובני המשפחה כולם נאלצו להסתגל למציאות חדשה. תנאי העבודה השתנו והפכו ברובם מקוונים, הכללים בתחבורה הציבורית השתנו ולמעשה כל צריכת השירותים השתנתה. השגרה המוכרת התערערה ועלה צורך לייצר שגרה חדשה, לאמץ כלים ואסטרטגיות חדשות שיאפשרו לתפקד במציאות החדשה.

הקשיים והשינויים שחוותה כלל האוכלוסייה סביב משבר הקורונה מתעצמים אף יותר אצל חלק מהאנשים עם לקות ראיה או עיוורון. אפשר לחלק את האוכלוסייה לאנשים שעיבדו את המשבר של ירידה בראיה ומתמודדים עם משבר חדש ולאנשים אשר לא סיימו לעבד את תהליך אובדן הראיה ונמצאים למעשה בעיבוד של משבר בתוך משבר.

אנשים עם לקות ראיה שרכשו אסטרטגיות תפקודיות להתמודדות עם המצב החדש (התמצאות וניידות עצמאיים, בקשת עזרה לניידות, שימוש בחושים מפצים וכו'), התאימו לעצמם פעילויות פנאי, תעסוקה וחברה מונגשות ומותאמות, שהעלו את תחושת הרווחה האישית. ההגבלות שנדרשו סביב משבר הקורונה העולמי דרשו אימוץ שינויים התנהגותיים כמו ריחוק חברתי והימנעות ממגע והיוו אתגרים משמעותיים לתפקוד עצמאי בעבור אנשים אלו (2020 ,Senjam), שכן אדם עם לקות ראיה מסתמך על מלווה רואה או שימוש במקל נחיה על מנת לנוע בבטחה, בעיקר בסביבה עירונית או לא מוכרת. במחקר שבדק את השפעת הריחוק החברתי על אנשים עם לקות ראיה, הם דיווחו על אתגרים שונים בהתאם למצב שרידי הראיה. 2/3 מאנשים עם לקות ראיה או עיוורון שהשתתפו במחקר דיווחו על ירידה בתפקוד העצמאי בשל הסגר ולאחר מכן הריחוק החברתי. השימוש בתחבורה ציבורית, שהוא הכרחי עבורם, או התלות באדם שיסיע אותם, הגבירו את החשיפה שלהם ואת החשש שלהם להידבק (2020 ,Abodurin & Abodurin).

גם הנגישות הדיגיטלית היוותה מחסום לתפקוד עצמאי של אנשים עם לקות ראיה או עיוורון במהלך המגיפה. חוסר נגישות של אתרים, יישומים ומידע גרפי הפך את הנושא של השגת מידע וצריכת שירותים למאתגר בעבור אנשים עם לקות ראיה, כאשר רבים מהשירותים עברו לעבודה מקוונת.

ביצוע בדיקות קורונה היווה אף־הוא קושי משמעותי לאנשים עם לקות ראיה או עיוורון. העובדה כי אוכלוסייה זו אינה נוהגת ועקב כך מתקשה להגיע בכוחות עצמה למתחמי בדיקה, העסיקה רבים אשר דיווחו כי חששו לסכן אדם שיסיע אותם או נוסעים נוספים בתחבורה הציבורית והביעו תסכול לגבי חוסר האלטרנטיבות לבדיקה שלא תצריך נסיעה או לחילופין אפשרויות תחבורה מתאימות שלא באמבולנס Rosenblum) Chanes-Mora, McBride, Flewellen, Najarajan, Stawasz & Swenor, 2020).

קשיים אלו הועצמו אף יותר בקרב אנשים בגיל זקנה עם לקות ראיה, בשל השילוב של היותם אוכלוסייה בסיכון עם שליטה נמוכה יותר בטכנולוגיה וברכישת ידע חדש בטכנולוגיה כגון זום מונגש. הקשיים שהם מגלים ללמוד מרחוק, להשתמש בזום באופן כללי ושימוש בזום מונגש בפרט, לדוגמה, הפחיתו את יכולתם למצוא חלופות לפעילויות פנאי ולקשרים חברתיים והעצימו את תחושת הבדידות וחוסר העצמאות.

תחושת האובדן והבדידות הכללית התעצמה בקרב אנשים שרק לאחרונה חלה הידרדרות משמעותית בראייתם ועדיין מנסים להתמודד עם משבר אובדן הראיה. לרוב, אדם הנמצא בתהליך אובדן ראיה מקבל שירותי שיקום של אנשי מקצוע המגיעים אליו למתן הדרכה לרכישת מיומנויות חלופיות כגון ניידות עם מקל, מיומנויות תפקוד בבית, התאמת עזרים לצורך שימור תפקוד כגון קריאה ועבודה עם מחשב, או התאמת עזרים אופטיים לשיפור השימוש בשרידי הראיה. במסגרת שירותים אלו, האדם נפגש עם אנשים במצבים דומים ולפגישה זו עם קבוצת השווים חשיבות עצומה בתהליך עיבוד המגבלה. החשיפה לעזרים, רכישת המיומנויות התפקודיות והמפגש עם אנשים עצמאים עם לקות ראיה או עיוורון הם אלו המאיצים את בניית תחושת המסוגלות והתקווה. חוסר היכולת לקבל שירותים אלו במהלך משבר הקורונה היווה למעשה משבר בתוך משבר והעצים אותו. תחושות חוסר האונים וחוסר התקווה הועצמו עקב חוסר היכולת לקבל את התמיכה המתאימה. שירותים מקוונים לרוב לא נתנו מענה לאנשים שאובדן הראיה היה חדש להם והיו זקוקים למפגש הישיר לפחות לצורך בניית מיומנויות ראשוניות שיאפשרו בהמשך צריכת שירותים מקוונים.

התמודדות

ככל שאדם עם לקות ראיה או עיוורון רוכש ומתרגל מיומנויות להתמודדות עם משברים, כמו־גם מיומנויות תפקוד עצמאי ומיומנויות פתרון בעיות רחבות יותר לצורך התמודדות עם משברים בלתי צפויים, כך חוויית האוטונומיה התפקודית והרווחה האישית והנפשית שלו עולות (2004 ,Perla & O'Donnell). ידע לגבי ההתנהגות הנדרשת במצב החירום הוא אחד המרכיבים המרכזיים במוכנות לחירום בעבור אנשים עם לקות ראיה או עיוורון. תרגול התמודדות בזמן חירום, כמו רעידת אדמה, שריפה או מלחמה, הם חיוניים ביותר להפנמת הידע ולהתמודדות מוצלחת בזמן אמת. היכרות עם האפשרויות השונות לפתרונות חירום (מקלט, חדר מוגן, שכיבה על הארץ, בקשת עזרה במקום ציבורי וכו'), תרגול המסלולים השונים למקום מוגן בזמן אמת ממספר מקומות שונים בבית או בחוץ, אבזור המקום בציוד טכנולוגיה מסייעת שתאפשר תפקוד עצמאי במקרה של שהיה ממושכת במקום – כל אלה הם דוגמאות להיערכות החיונית לביסוס תחושת בטחון ושליטה סביב משברים. אצל אנשים עם עיוורון מוחלט מלידה ישנה חשיבות גם להקניית מושגים בסיסיים כמו מושגי מרחב ויחס (מעל, מתחת, רחוק וקרוב), כשלב מקדים להנחיות להתמודדות בשעת חירום. לדוגמה, אדם שלא מכיר מושגי מרחב לא יידע ליישם הנחיות של התמודדות בזמן רעידת אדמה, כמו להתרחק ממבנה.

כאשר מדובר במצב משבר שלא היה צפוי, עולה החשיבות של מיומנויות כלליות של פתרון בעיות. אצל אנשים עם לקות ראיה או עיוורון, מיומנויות אלו נבנות מתוך לימוד ותרגול מתמשך ומדורג של רכישת טכניקות חדשות לתפקוד עצמאי המותאמות למצב הראיה, והבנה של העקרונות הבסיסיים העומדים מאחורי טכניקות אלה (,Perla & O'Donnell 2004). לדוגמה, ההבנה כי העיקרון בהליכה עם מלווה הוא היכולת של המלווה להתריע על מכשולים ולהנגיש מילולית את המסלול, אפשרה לאנשים עם לקות ראיה ועיוורון להתאים את הטכניקה של ההליכה בליווי לצורך בשמירה על ריחוק חברתי במשבר הקורונה. כמו כן, בשל הצורך בשמירה על מרחק מהנהג בעת שימוש בתחבורה ציבורית בימי הקורונה, התעורר צורך בקבלת מידע ועזרה על תחנת היעד באופן חלופי כגון שימוש בישומון ייעודי כמו Moovit ודומות לה, או בקשת עזרה מנוסעים אחרים.

תחושת מסוגלות אישית היא חיונית לתפקוד עצמאי עם לקות ראיה או עיוורון בכלל ולהתמודדות עם מצבי משבר בפרט (1997 ,Welsh). תחושה זו מושפעת גם ממאפייני לקות הראיה (מלידה/בגיל מבוגר/מוחלטת/לא מוחלטת) וגם מהתייחסות הסביבה ללקות. לאור זאת, להקניית מיומנויות של פתרון בעיות ותרגול של תגובה למצבי חירום צפויים ישנה השפעה גדולה על בניית תחושת המסוגלות. לדוגמה, אדם שלמד לשלוט בטכנולוגיה מסייעת בשימוש במחשב או בטלפון חכם חווה תחושת מסוגלות גבוהה להתמודד עם למידה של תחומים ומיומנויות חדשות כמו ביצוע קניות מקוונות או שימוש בישומונים לזיהוי חפצים. חוויית המסוגלות תסייע לו להתמודד עם מצבי משבר צפויים ובלתי צפויים במעגל חייו.

סיכום

משבר הקורונה היה משבר בלתי צפוי אשר יצר אי וודאות ושינוי גדול בכל ההתנהלות היומיומית של מרבית אזרחי העולם. בתוך כך השפיע על אוכלוסיית האנשים עם לקות ראיה או עיוורון הן בקרב אלה אשר רכשו מיומנויות תפקוד עצמאי בעבר ובנו תחושת מסוגלות אישית להתמודדות, הן בקרב אלה שהיו מצויים במהלכו של משבר אובדן הראיה ועדיין לא הסתגלו לכך. התמהיל השונה של כל אדם בהתאם לסטטוס קבלת המגבלה, המצב הרגשי, תחושת השליטה והמסוגלות ורכישת המיומנויות התפקודיות הרלבנטיות השפיע גם על ההתמודדות עם המשבר.

מוכנות אישית היא חיונית להתמודדות בחירום (גל ופרקש, 2020). בעבור אנשים עם לקות ראיה או עיוורון, בניית תחושת מסוגלות תפקודית סביב בניית מיומנויות תפקוד יומיומיות חיונית לא פחות לבניית יכולתו של האדם להתמודד גם במצבי משבר לא צפויים, כגון האתגרים שהציב משבר הקורונה בפניהם. עם זאת, אנשים עם לקות ראיה או עיוורון ציינו קשיים רבים, כמו שינויים בתחבורה הציבורית, חוסר נגישות דיגיטלית והצורך בריחוק חברתי, כמשמעותיים ליכולתם להתמודד עם המשבר בצורה יעילה שלא פוגעת בתפקודם ורבים ציינו פגיעה בתפקוד העצמאי היומיומי (,Abodurin & Abodurin 2020). חסמים סביבתיים אלה, שאינם תלויים בתחושת מסוגלות או בתרגול מקדים, מצריכים לתת את הדעת בזמן התמודדות ארצית או עולמית עם משבר לא צפוי לצרכיהם הייחודיים של אנשים עם לקות ראיה או עיוורון (או מוגבלות אחרת) לצורך שמירה על תפקוד קרוב ככל האפשר לתפקוד טרום המשבר. למשל, הצרכים של נגישות דיגיטלית שעלו בזמן משבר הקורונה והמענים למתן שירותים באופן מקוון שפותחו עקב כך, לא הותאמו לצרכיהם של אנשים עם לקות ראיה או עיוורון.

השילוב בין תחושת מסוגלות אישית גבוהה, מיומנויות טובות של פתרון בעיות והתייחסות הסביבה לנגישות הנדרשת גם במצבי חירום יביא למעשה להתמודדות טובה יותר של אנשים עם לקות ראיה או עיוורון במצבי משבר צפויים ולא צפויים כאחד (Abodurin, 2020& Abodurin).

כתבו- עו"ס שירי הוכמן, מנהלת מקצועית וריטה לפיד, מורה שיקומית ומנהלת מקצועית תחום תפקודי, מגדל אור

המאמר פורסם בכתב העת מוגבלות וחברה: מחקר ופרקטיקה. כתב העת יוצא לאור על ידי בית איזי שפירא מתוך הכרה בחשיבות פיתוח ידע רב־תחומי והעמקת שיח מקדם־שוויון בשדה המוגבלות.
לקריאת כתב העת לחץ כאן

מרץ 2022

ביבליוגרפיה

גל, ר., רפפורט, כ. ופרקש, ח. (2020). מוכנות האוכלוסייה החרדית לרעידות אדמה ומצבי חירום. חיפה: מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.

לפיד, ר. והוכמן, ש, (2015). לקות ראיה – אתגרים שיקומיים וטכנולוגיה מסייעת, שיקום, בטאון עמותת חומש, 27, 24-29.

מתחברים לחוסן בחירום – מודל לשיתוף פעולה בין מגזרי (2017).

https://beinmigzari.pmo.gov.il/documents/m17.pdf

Abodurin, S.A., & Abodurin, O. (2020). COVID-19 and Social Distancing: Challenges Faced by Persons with Visual Impairment in South-West, Nigeria, Global Journal of Applied, Management and Social Sciences (GOJAMSS); Vol.19, p.107 – 113 (ISSN: 2276 – 9013).

Caplan, G. (1964). Principles of preventive psychiatry.

Fields, J. E. (1964). Sensory training for blind persons. Journal of Visual Impairment & Blindness, 58(1), 2-9.

Hill, E. W., & Ponder, P. (1976). Orientation and mobility techniques: A guide for the practitioner. Amer Foundation for the Blind.

Perla, F., & O'Donnell, B. (2004). Encouraging problem solving in orientation and mobility.

Rosenblum, L. P., Chanes-Mora, P., McBride, C, R., Flewellen, J., Nagarajan, N., Stawasz, R. N., Swenor, B. (2020). Flatten Inaccessibility: Impact of COVID-19 on Blind and Visually Impaired Adults in the United States. https://www.afb.org/research-and-initiatives/flatten-inaccessibility-survey

Senjam, S.S (2020). Impact of COVID-19 Pandemic on People Living with Visual Disability, Indian Journal of Ophthalmology: 68, ( 7), p. 1367-1370.

Welsh, R. L. (1997). The Psychosocial Dimensions of Orientation and Mobility. In B. B. Blasch, W. R. Wiener, & R. L. Welsh (Eds.), Foundations of Orientation and Mobility (2nd ed., pp. 200-227). American Foundation for the Blind.

הפוסט מאמר : אנשים עם לקויות ראיה במצבי חירום – השפעת המשבר על התמודדות ומענים הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

משרד הבריאות בנושא הקורונה

1. אתר משרד הבריאות
2. מידע לחוזרים מחו"ל (לפי יעדים)
3. הנחיות למי שבא במגע עם חולה מאומת
4. דיווח עצמי על בידוד בית
5. הנחיות לבידוד בית
6. שאלות ותשובות (תסמינים, אבחון, יעילות מסכות ונושאים נוספים)

מגן דוד אדום (מד"א)

1. ערוץ מגן דוד אדום ביוטיוב
2. מגן דוד אדום – סרטון קולי בנושא הקורונה
3. הנחיות מגן דוד אדום לבידוד – סירטון קולי 

מספרי טלפון חיוניים

1. מוקד 101 – זהו המוקד המשותף של משרד הבריאות, קופות החולים ומגן דוד אדום.
2. מוקד קול הבריאות – 5400 * – לשאלות לגבי בידוד בית ושאלות כלליות על נגיף קורונה.
   זהו גם מוקד לשאלות רפואיות ספציפיות בנוגע למחלה או חשיפה אפשרית.

הפוסט קישורים וטלפונים רלוונטיים לנושא נגיף הקורונה הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.

מטרת האפליקציה

סיוע מרחוק באמצעות שיחת וידאו לאנשים עם עיוורון / לקות ראייה. הסיוע ניתן ע"י מתנדבים רואים הזמינים ברגע הקריאה תוך שמירה על פרטיות שני הצדדים.

שימושי האפליקציה

קבלת סיוע בביצוע פעולות יום יומיות, הדורשות סיוע של אדם רואה. הסיוע מתבצע ע"י חיבור באמצעות שיחת וידאו בין מבקש הסיוע למתנדב רואה הזמין באותו רגע. לצורך שמירה על פרטיות שני הצדדים, שיחת הוידאו נעשית אך ורק דרך המצלמה האחורית. המתנדב אינו מצולם, אך ניתן לשמוע אותו וכך לקבל ממנו הנחיות.

דוגמאות לשימוש

דוגמה 1: אני רוצה לדעת את תאריך התפוגה של החלב, הגבינה או כל מוצר אחר.
דוגמה 2: אני מעוניין לזהות איזו קופסת שימורים הוצאתי מהארון.
דוגמה 3: אני מעוניין לבחור בגדים בצבע מסוים, לבחור בגדים מתאימים לאירוע וכדומה.
דוגמה 4: אני מעוניין למצוא משהו שנפל לי, ולהרים אותו.
דוגמה 5: אני מעוניין לזהות כרטיס מהארנק.
דוגמה 6: אני מעוניין לקרוא מכתב או טקסט קצר מהמחשב או הסמארטפון. שימושי במקרה של תקלה בקורא המסך.

יתרונות מול חסרונות

יתרונות:
זמינות גבוהה של מתנדבים דוברי שפות רבות מכל רחבי העולם.
רק המצלמה האחורית פעילה, מה שמאפשר שליטה בתוכן המצולם. המתנדב נשמע אך אינו מצולם, ולכן נשמרת האנונימיות של שני הצדדים.

חסרונות:
השירות מבוסס על מתנדבים שאינם עוברים הדרכה ו/או מיון. לכן, יתכנו הבדלים ניכרים בין רמות מיומנות של מתנדבים שונים.
איכות השיחה מושפעת מעוצמת הקליטה והחיבור לאינטרנט של המתנדב ושל הפונה. איכות צפייה / שמע ירודה עלולה להשפיע על היכולת לקבל את הסיוע המבוקש. במידה והשיחה מתנתקת, אין אפשרות לקבל שוב תמיכה מאותו המתנדב.

תיאור מסך

בחלקו העליון של המסך ישנו כפתור התופס את רוב המסך (באייפון), ואת כל המסך באנדרואיד –  "התקשר למתנדב הזמין הראשון." זהו כפתור ההתקשרות.

באייפון יש כפתור נוסף למטה שמפעיל סיוע ממוקדי שרות של חברות עסקיות השותפות למיזם

כפתור נוספ הוא "הגדרות." במסך ההגדרות ניתן לבחור את השפות שבהן נרצה לקבל סיוע.

קלות השימוש ומיומנות נדרשת

יתכן ויהיה צורך בסיוע בהרשמה, הגדרה ראשונית וברכישת מיומנות לבצע שיחה ראשונה.

לאחר מכן מאוד קלה לשימוש.

לשים לב/ אזהרות/ דגשים מיוחדים

רישום פרופיל עיוור או מתנדב רואה. בחירת שתי שפות (ראשית ומשנית) לקבלה / מתן הסיוע. צילום הוידאו האחורי בלבד של הפונה. המתנדב אינו מצולם ונשמרת אנונימיות.

מורכבות ברישום: הרישום חייב להיעשות מסמארטפון + חובה שתהיה למשתמש כתובת דוא"ל פעילה + נדרש אימות לכתובת. אפשרות לקבלת סיוע בתחומים ספציפיים, כגון סיוע טכני למחשב, אינה פעילה בארץ. הפנייה היא אל מתנדב אלמוני ואין אפשרות לחזור אליו אם השיחה התנתקה.

הרשאות שהיישום מבקש: מצלמה + מיקרופון

פרטים נוספים ודירוג

האם האפליקציה ייעודית ללקות ראייה?

כן

מחיר

חינם

יצרן ואו מפיץ

Be My Eyes

האם קיימת תמיכה בשימוש?

יש תמיכה באמצעות פנייה בדואר אלקטרוני.

יציבות

מדורגת 4 מתוך 5 – יציבה מאוד, היציבות תלויה באיכות הקליטה והחיבור לאינטרנט.

נגישות לעיוורון

מדורגת 5 מתוך 5 – נגישה מאוד ונוחה לשימוש

נגישות ללקות ראייה

מדורגת 5 מתוך 5 – נגישה מאוד ונוחה לשימוש

תמיכה בעברית

יש

מערכת הפעלה נתמכת

iOS & Android

הפוסט Be My Eyes הופיע לראשונה ב-מגדל אור - מרכז רב שירותי לאנשים עם לקויות ראייה או עיוורון.